במרץ הייתה הכרזה. היום יש כתובת.
ספייס אקס פרסמה ביום חמישי, 6 באוגוסט 2026, עדכון רשמי שמאשר כי מפעל השבבים TERAFAB ייבנה במחוז גריימס שבטקסס, כשעה נסיעה צפונית מערבית מיוסטון. טסלה חזרה על ההודעה באותו יום. ההשקעה בשלב הראשון: 16.8 מיליארד דולר.
יחד עם ההודעה פרסמה טסלה רנדר של המתחם המתוכנן:
בהודעה עצמה כתבה טסלה:
TERAFAB ייבנה במחוז גריימס, טקסס. באפריל התחלנו בעבודות העפר במפעל המחקר שלנו בקמפוס הצפוני של גיגה טקסס, המבשר של TERAFAB. גם טסלה וגם ספייס אקס יזדקקו להרבה יותר שבבים ממה שהייצור העולמי, הנוכחי והעתידי, מסוגל לספק. לכן אנחנו בונים.
הפרט על מפעל המחקר חשוב. יש כבר אתר פעיל בקמפוס הצפוני של גיגה טקסס, שהעבודות בו החלו באפריל 2026, והוא נועד לשמש מעבדת הרצה למתחם הגדול בגריימס. כלומר זה לא פרויקט שמתחיל מאפס היום.
מה בדיוק אושר
| פרט | נתון |
|---|---|
| מיקום | מחוז גריימס, טקסס, על מאגר גיבונס קריק |
| השקעה בשלב הראשון | 16.8 מיליארד דולר |
| שטח מתוכנן | מעל 100 מיליון רגל רבועה |
| תעסוקה | לפחות 3,000 עובדים |
| מועד סיום | לא פורסם |
המספר של השטח הוא זה שקשה לתפוס. מעל 100 מיליון רגל רבועה זה יותר מפי עשרה משטח הרצפה של הגיגה-פאב הגדול ביותר של TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם. מאסק כתב שזה יהיה "המבנה הגדול והיקר ביותר על פני כדור הארץ, בהפרש ניכר".
המפעל אמור לרכז לוגיקה, זיכרון, אריזה ובדיקה תחת קורת גג אחת, מה שכמעט לא קיים בתעשייה. היעד המוצהר הוא ייצור של מעל טרהוואט של כוח חישוב בשנה, ומכאן השם.
למה דווקא שם
האתר יושב על מאגר גיבונס קריק, שקירר בעבר תחנת כוח פחמית שנסגרה ב-2018. מפעל שבבים צורך כמויות מים אדירות, והחברות הצהירו שישאבו מהמאגר ולא ממי התהום המקומיים. זו נקודה שהתושבים העלו, ולא במקרה.
ביום רביעי התקיים דיון בבית המשפט המחוזי של גריימס באנדרסון, בהשתתפות מאות תושבים. עלו שם התנגדויות בנושא הטבות המס והשקיפות של העסקה. מנהל מחוז החינוך המקומי הביע תמיכה בפרויקט. 3,000 המשרות אמורות להתאייש בעיקר מגריימס וממחוז ברזוס הסמוך.
המספרים זזו הרבה בחמישה חודשים
כדאי לשים לב לכרונולוגיה, כי היא מספרת סיפור בפני עצמה:
- מרץ 2026: מאסק משיק את TERAFAB כמיזם משותף של טסלה, ספייס אקס ו-xAI, בהיקף מוצהר של 25 מיליארד דולר.
- אפריל 2026: אינטל מצטרפת כשותפת הייצור המרכזית, ומביאה את תהליך ה-18A שלה. תרומתה היא בעיקר ידע, טכנולוגיית תהליך ויכולות אריזה מתקדמות, לא הון.
- אוגוסט 2026: נקבע המיקום, והשלב הראשון עומד על 16.8 מיליארד דולר. ספייס אקס רמזה בעבר על היקף שעשוי להגיע ל-119 מיליארד דולר על פני כל השלבים.
זו לא בהכרח הקטנה, כי 16.8 מיליארד הם שלב אחד ולא הסכום הכולל. אבל כשמספר כותרת משתנה שלוש פעמים בחמישה חודשים, שווה להתייחס אליו כאל כיוון ולא כאל מחויבות.
אילו שבבים ייצאו משם
שתי משפחות, לשתי חברות:
לטסלה, מעבדי הסקה יעילים באנרגיה, כלומר שבבים שמריצים רשת נוירונים מאומנת בזמן אמת בתוך המכשיר עצמו. אלה השבבים של FSD, של הסייברקאב ושל רובוט אופטימוס.
לספייס אקס, שבבים בהספק גבוה ועמידים לקרינה, למרכזי נתונים מסלוליים ולמערכות לוויין.
ומה עם השבב שבמכונית שלך
כאן מגיע החלק שנוגע ישירות לבעלי טסלה, וכדאי לקרוא אותו לפני שמתרגשים.
שבב AI5, הדור הבא, עבר tape-out ב-15 באפריל 2026, כלומר התכנון ננעל ונשלח לייצור. מאסק הבטיח במקור שהוא יהיה ברכבים כבר במחצית השנייה של 2025, כך שהאיחור עומד על קרוב לשנתיים.
מ-tape-out ועד ייצור המוני נדרשים בין 12 ל-18 חודשים של ייצור, בדיקות והרצה. הצפי הנוכחי הוא אמצע 2027. ואפילו הסייברקאב שיוצא לדרך ברבעון השני של 2026 יוצא עם חומרת AI4, לא AI5, כי טסלה צריכה מאות אלפי לוחות מוכנים לפני שהיא מחליפה קווי ייצור.
חשוב להבין גם ש-AI5 מיוצר היום על ידי TSMC וסמסונג, לא ב-TERAFAB. המפעל בגריימס הוא סיפור של סוף העשור, לא של השנה הקרובה.
למה זה מעניין מישראל
לבעלי טסלה כאן, המסקנה המעשית היא להוריד ציפיות משדרוג חומרה. מי שקנה FSD ומחכה שיגיע שבב חדש שיפתח את המערכת צריך להסתכל על 2027 ומעלה, וזה לפני שנכנסת לתמונה הרגולציה הישראלית, שעדיין לא אישרה FSD לשימוש מסחרי.
ויש כאן זווית שנייה שפחות מדברים עליה. שותפת הייצור המרכזית ב-TERAFAB היא אינטל, ולאינטל יש ייצור שבבים משמעותי בישראל. כל החלטה של אינטל על היכן להשקיע קיבולת ייצור וכוח אדם מהנדסי נוגעת בישראל בפועל, לא בתיאוריה. אין כרגע שום הודעה שקושרת בין TERAFAB לבין הפעילות הישראלית של אינטל, ולכן זו נקודה למעקב ולא ידיעה. אבל היא כן הופכת את הסיפור הזה לרלוונטי כאן הרבה מעבר לתחום הרכב.
מה עוד לא ידוע
אין תאריך התחלת בנייה, אין תאריך סיום ואין פירוט של חלוקת הבעלות בין טסלה לספייס אקס. ההיתרים מתקדמים, וזה כל מה שנאמר על לוח הזמנים.
מפעל שבבים מתקדם הוא אחד הפרויקטים ההנדסיים המורכבים שקיימים, ובתעשייה הזאת פערים של שנים בין הכרזה לייצור בפועל הם הכלל ולא היוצא מן הכלל. אינטל עצמה נתקלה בקשיי תפוקה בתהליך ה-18A, אותו תהליך שהיא מביאה לפרויקט הזה.
מה שקרה היום הוא אמיתי: יש קרקע, יש סכום ויש מחויבות פומבית מול תושבים ורשויות. מה שעוד לא קרה הוא הרבה יותר גדול.
נעקוב ונעדכן.
